התזונה הנכונה – מזרח מול מערב


13 בדצמבר 2011 | מאת: דר' (D.O.M) רויטל שבי

לעתים קרובות, מגיעים אליי מטופלים לקליניקה ומוצאים את עצמם מופתעים כאשר מגיע נושא התזונה. ההבדלים בין התזונה המערבית והסינית הם מהותיים ועל כך אפרט במאמר הבא.

בזמן שהתזונה המערבית מגדירה מאכלים מסויימים (כגון ירקות ופירות טריים) כ"בריאים" ואחרים כ"לא בריאים"(כגון בשר אדום), ברפואה הסינית מזונות מקוטלגים כמתאימים או לא מתאימים לאדם מסויים או לבעייה מסויימת.

לדוגמא: הרפואה הסינית דוגלת באוכל מבושל באופן עקרוני, אבל לבעיית עצירות או למי שסובל מחום אנו כן ממליצים לאכול ירקות ופרות חיים.

דוגמא מהותית נוספת היא השוני בהשקפה על מוצרי חלב. ברפואה המערבית דוגלים באכילה מרובה של מוצרי חלב. הסיבה היא תמיד סידן. ברפואה הסינית, מוצרי החלב הם עד 10 אחוזים מהתזונה. ובמקרים של חוסר דם ויין ( כמו מיד לאחר לידה או גלי חום בלילה), כן נמליץ על אכילת מוצרי חלב. בשאר המקרים אנו בדרך כלל מורידים את מוצרי החלב מהתפריט. לגבי הסידן, יש הרבה יותר סידן בסרדינים, ברוקולי, שקדים, אגוזים ושומשום טחון.
עובדה מעניינית בקשר למוצרי החלב והסידן היא שדווקא אצלנו רוב הנשים יחלו באוסטיאופורוזיס, בזמן שבמזרח, שם לא אוכלים כמעט מוצרי חלב, האוסטאופרוזיס נחשבת למחלה נדירה.

ירקות – חיים או מבושלים?

הבדל מהותי אחר הוא צורת אכילת הירקות. במערב, כמעט תמיד אוכלים ירקות חיים ובסין אוכלים אותם מבושלים (בעיקר כמרק, זה נקרא קונג'י, או מוקפץ). הסיניים לא אוכלים ירקות חיים וגם את הפירות שהם אוכלים הם מבשלים. כאשר אני אומרת למטופלים לאכול את הירקות מבושלים ולא חיים תמיד שואלים אותי אם לא מאבדים את הויטמינים בבישול.

העובדה שמצויים ויטמינים בירק מסויים לא בהכרח אומרת שהגוף שלנו מעכל אותם. רוב הזמן ההיפך הוא נכון. דווקא על ידי בישול הירקות הרבה יותר קל לעכל אותם ואנו מקבלים את כל התזונה מהירק בצורה אופטימלית. תנסו בעצמכם, תאכלו סלט ירקות ותרגישו מלאות ונפיחות ואחרי קערת מרק מרגישים טוב וללא נפיחות בבטן.

לחם ופחמימות מיותרות

הבדל נוסף מבחינה תזונתית והוא אולי המהותי מכולם- הלחם. כל האוכל המערבי סובב סביב לחם, בצקים, עוגות, בורקסים, קרקרים וכו'. במזרח אין בכלל לחם. את כל הפחמימות שהם אוכלים (בעיקר אורז) הם מבשלים במים. הסינים לא צולים או קולים או מבשלים בתנור. רוב האוכל הוא מבושל או מרק או מוקפץ או מאודה. הסיבה היא שזו הדרך הכי טובה לעיכול האוכל. אוכל יבש (כלומר אוכל שהנוזלים הוצאו ממנו, כמו לחם ועוגות), הוא לחם שמכלה את היין של איברי העיכול ומקשה על תהליך העיכול באופן כללי. תאכלו את אותה הכמות של אוכל בתוך מרק לעומת אוכל שבושל בתנור ותרגישו את ההבדל בהרגשה ובנפיחות בבטן.

בעצם אנו אוכלים בכדי שהאוכל ייהפך לדם ויזין את האיברים הפנימיים. כשאנו אוכלים גבינות, לחם וכו' האוכל לא הופך לדם במאה אחוזים ובעצם מתהליך העיכול נוצרת "ליחה" (DAMP). לפעמים אפילו מרגישים ליחה בגרון או נזלת מייד עם סיום הארוחה. במערב אנו קוראים לזה אלרגיה. ברפואה הסינית זה נחשב לחולשה של הטחול ולצבירת ליחה. הסינים רואים את הקיבה שלנו כסיר שאליו מוכנסים כל האוכל שאותו אנו רוצים לבשל. האנרגיה של הטחול והכליות היא זו שבעצם "מבשלת" את האוכל שלנו, האנרגיה הזו היא בעצם כמו האש של הכיריים.

לסיכום, אם נסתכל על התזונה הלא בריאה של המערב, ובעיקר הג'אנק פוד ישנו מרכיב עיקרי שכולנו מכורים אליו והוא מרכז הבעייה. מה שאני מדברת עליו הוא כמובן הפחמימות הריקות והסוכר. אנו מפצים את עצמנו על ידי אכילת פחמימות, אוכל גם נחשב לבילוי. אפשר לומר שבמערב הבעיה העיקרית היא שרובנו חיים כדי לאכול ולא אוכלים כדי לחיות. אם נכניס קצת מודעות לתזונה שלנו אנו נראה שאנחנו אוכלים יותר מידי פחמימות. ולא בגלל שאנחנו מתאמנים למרתון ריצה. רוב האנשים לא פעילים מספיק כדי להצדיק אכילה מרובה כל כך של פחמימות. השינוי של התזונה יראה תוצאות אם רק נתמיד בלהוציא את כל הפחמימות המיותרות מהתפריט. ובלי השבתות והחגים והאירועים המיוחדים. לאכול 3 ארוחות מלאות ביום ובלי התוספות והקינוחים, הלחמים וכו'. זוהי דרך בריאה לחיות ולשמור על הבריאות ועל רמת אנרגייה גבוהה יותר.